גלריית תמונות מהעולם
   הרצאות לימוד ומסע
   טיולים מאורגנים
   ייעוץ מסלולי טיול
   כתבות שלי
   מכתבי תודה והערכה
   טיולים לנוסע העצמאי
   מידע לתרמילאים
   איי בהאמאס קריביים וקובה
   איסלנד גרינלנד ולפלנד
   אפריקה
   דרום אמריקה
   המזרח הרחוק
   מרכז אמריקה
   תת היבשת ההודית
   צפון אמריקה
   אוסטרליה ניו זילנד והפסיפיק

  המזרח הרחוק   תאילנד
 
נושא: תאילנד - האי פוקט ,
מאת: מוטי סבג מדריך טיולים

כתבה שפורסמה במגזין דיסקברי-טיול עולמי גיליון

מרץ-אפריל 2003

 

 

היסטוריה

האי התגלה ע"י תרמילאים ועד 1976 כלל לא היה מפותח בשרותי תיירות. יזמים פרטיים שגילו את הפוטנציאל הטמון בו הפכוהו תוך עשור ליעד חופשה יוצא מן הכלל. רובו של האי, למרות תשתיות התיירות שבו, אינו מושפע מהתיירות ההמונית מאחר והתיירים אינם זזים בדרך כלל מאזור החופים/מלונות/מסעדות.

כנראה שהאי פוקט יושב לראשונה ע"י החמרים הבורמזים וע"י שודדי ים בראשית האלף לספירה. התאים הגיעו לאי במאה ה- 13 כשרמקאמנג הגדול שליטה של סוקותאי יישב אותו והחל לכרות את מרבצי הבדיל הענקיים שבו.

מגלי עולם מערביים הגיעו לפוקט במאה ה 16, בדר"כ כדי להסתתר במפרציו השקטים מפני סערות ופירטים שהטילו חיטתם באזור. הבולט בהם היה קפיטן פרנסיס לייט (נציג החברה הודו המזרחית הבריטית) שהתיישב באי ונשא אישה, אך עזב את האי ובכך כנראה נמנעה הסתפחותה של פוקט לאימפריה הבריטית כדוגמת סינגפור, הונג-קונג וכו'.

 ב 1785 פלשו לפוקט הבורמזים, במהלך ההתקוממות כנגדם הובילו שתי אחיות את התאים לניצחון צבאי כשהן מחופשות ללוחמים. כיום הן גיבורות ההיסטוריה המקומית. פסלן ואנדרטה לכבודן ניצבת בצד הכביש בתאלאנג בין שדה התעופה ושכונת פאטונג. מאז ראשית המאה נקשר שם האי בתעשיית הגומי והבדיל,לאחר שהתגלו בו עשרות מכרות עשירים להפליא בבדיל. כיום התיירות היא הענף העיקרי באי ומרבית התושבים מתפרנסים ממנה. עם חנוכת שדה התעופה במקום בסוף שנות ה- 70 חלה האצה בפיתוח תשתיות התיירות במקום. בשנת 1986 שרפו תושבים מפעל שנבנה זמן קצר לפני כן בעלות של 44 מליון דולר, מאחר וסברו כי יזיק לאיכות הסביבה ויפגע בתיירות המתפתחת. הממשלה נכנעה! כיום מושך האי פוקט מעל מליון תיירים בשנה והנו אתר הנופש המבוקש והמצליח ביותר במזרח הרחוק כולו.

כיום הפכו מכרות הבדיל הישנים ,מטעי גומי,ושטחי חקלאות רבים למגרשי גולף.

 

 

 

פוקט ואזור האיים של דרום תאילנד תמיד מנצחים בהחלטתי ובהחלטת המטיילים שהדרכתי לצאת לטיול לתאילנד הכולל את האי פוקט והאזור סביב לעומת חופי פאטאייה בקרבת בנגקוק. למרות שייקר יותר ומצריך טיסות. והסיבות הן רבות. ראשית פוקט הוא אי סוב-טרופי ולאיים הטרופיים משמעות חזקה יותר בעיני האנשים- מטיילים ותרמילאים. כמו כן הגיאולוגיה בפוקט והאזור מדהימה ביופייה עם אלפי גבעות, הרים וסלעים מזדקרים השמיימה. אבן גיר ואבן בליה שהגשמים רוחות והים המלוח במשך מיליוני שנים עיצבו אזור זה כגלויה, וכן צבע המים הכחול-טורקיז באזור של קופי-פי וקראבי נותנים את התשובה למה להשתדל להגיע לכאן, יותר מ אזור מפרץ תאילנד שהגיאולוגיה שם בפאטיה נמוכה יותר ופחות מרשימה, והקרבה לנמל בנגקוק ולעיר יוצרת מצב שלא הגענו רחוק מאוד וכי כל התיירים שם וזה לא מספיק מיוחד, וכך אני מצליח לפני טיולי הרבים לתאילנד לשכנע את המטיילים שכדאי פוקט וזה לא קשה, גם אם נרשמו לטיול הזול של תאילנד כולל פאטייה ולבסוף הם רק מודים ומקטרים שהיה חלום וקצר מאוד. כמות האטרקציות בפוקט עולה על זו שבפאטייה והאפשרויות הן רבות מאוד, רק מה, שרוב המטיילים עצמאית ובטח בטיולים המאורגנים מקציבים רק 3 ימים לנופש ולא יותר .ולבסוף התוצאה שכולם פשוט רוצים להישאר על הים, החול הלבן, הקוקוס, מסאג' בחוף הים, והנשים צעירות ומבוגרות עם שיער ארוך מכמה סנטימטר רוצות לחזור לארץ עם מחרוזת ושיזור בשיערן, וכמובן לתפוס צבע, במהלך הטיול בתאילנד המאוד צבעונית לאורך כל עונות השנה קשת הצבעים מגוונת מאוד ורק עם ההגעה לחופים והאיים אנו נתקלים בצבע שחלמנו עליו והוא הירוק-טורקיז-תכלת וחול לבן. ואכן אזור ים אנדמן הוא כזה. עם ההגעה לפוקט ועוד מעל האי לפני נחיתה כבר רואים את היופי. מומלץ לשבת ליד חלון. בשדה התעופה הבינ"ל של פוקט חשים כבר את השינוי, לחות גבוהה יותר ממרכז וצפון תאילנד, החזות והפנים של האנשים בפוקט מזכירה מאוד את פניהם של המלאים, מאלאזים ואינדונזים המוסלמים שתווי פניהם שונים מהתאילנדים בבנגקוק וצי'אנג מאיי. בפוקט האנשים יותר שחומים משאר תאילנד, בגלל החום, ים, לחות. וכן, סימן חשוב מאוד רוב התושבים בתאילנד עונדים קמיע של בודהה לריצוי רוחות טובות, רוחות הפי ולא כך הדבר בפוקט והאיים, במיוחד שחלק מהאוכלוסייה לא מאמין בבודהה אלא באסלם. דבר שכל אחד ישים לב עם ההגעה לדרום, שתושבי האיים בדרום תאילנד לא קדים קידה, פחות מחייכים ופחות עדינים משאר תושבי תאילנד. וזה בולט מאוד. החיים פה יותר מחוספסים. התרבות שונה במקצת והמון תושבים באזור זה הם נוודי ים לשעבר שחלקם דייגים כיום. עקב הקרבה למאלזיה המוסלמית מדרום (סגורה למעבר לבעלי דרכון ישראלי) הם אימצו תרבות נוספת, ופה המקום לציין שלישראלים הן כבודדים והן כקבוצות מומלץ להצטנע ולהוריד פרופיל, הן בהרמת קול ורעש מיותר ,או סימני זיהוי בולטים בעברית, וזה נכון ומכופל מ 2002 עקב הפיגוע במומבסה שבקניה,המלצות והתרעות עולמיות למשנה זהירות, מועברות מעת לעת על-ידי משרד החוץ.

באיים של דרום תאילנד אין את הטוק-טוק הנודע מבנגקוק וייתר הערים, כך שאפשר להסתדר בפוקט באוטובוס, מוניות, וואן, אוטו שכור(מומלץ) ווספה או טוסטוס (רק לבעלי רשיון וניסיון וחשוב קסדות.) ובמיוחד לאלה שנהגו בעבר בכבישים בצד שמאל ,מכוון שיש הרבה תאונות ברחבי תאילנד עם אופנועים. בין האיים התחבורה כמובן בסירות וספינות.  מעשרות פעמים של ביקור עצמאי והדרכת טיולים לאיי הדרום אין ספק שחודשי החורף שלנו נובמבר-פברואר הם היותר נעימים בפוקט והאיים סביב,כך שיותר מבוקש, יקר, ועמוס בדרך כלל באירופאים ואמריקאים, אם כי בשנתיים האחרונות גם תאילנד ספגה ירידה בתיירות, את הביקור בפוקט והאזור הייתי מחלק כמו ביתר הפעמים שלי באזור זה. ביום הראשון עם הגעתי למדתי את שכונת החוף בה התמקמתי, איזה שירותים תיירותיים חדשים-ישנים יש סביב בית המלון, מסעדות, מועדונים, חנויות וכו'.ולא שכחתי את המסאג' המסורתי היעיל וזול. בערב הראשון נסעתי כ- 5 דקות מחוף פטונג ( 15 דקות מחוף קארון) אל המופע "סיימון קברט" הליידי בוייס של פוקט, יש שני מופעים כל לילה. מעניין מאוד ובעלות של כ-10$U . ביום השני לאחר ארוחת בוקר בסגנון בופה טרופי, יצאתי לסיור שהוזמן מראש אל האי ג'יימס בונד שנמצא במפרץ פאנג נגה. הנסיעה אל נקודת מעגן הסירות ארכה כשעה + ובדרך עצרתי לנוחיות  בחוות עצי גומי, שם פגשתי משפחה ממוצא מוסלמי העובדת למחייתה בחקלאות. את עצי שרף הגומי התחילו לגדל לראשונה בברזיל באמזונס, והקולוניות של האנגלים-הולנדים-ספרדים-פורטוגלים העבירו זאת למדינות נוספות כמו אינדונזיה, מאלזיה תאילנד ועוד.

נוטעים שתילים של העץ ובהגיעו לגיל כ 5 שנים הוא מניב יבול של שרף הגומי, וניתן לקבל מעץ זה יבול עד הגיעו לגיל 30 לערך, ואז עוד פעם נוטעים שתילים חדשים, כל בוקר השכם המשפחה יוצאת לעבודה לאסוף את היבול כשדליים וקעריות עשויות מגרעין הקוקוס, וסכין גירוד חדה על מנת לשרוט את קליפת העץ. זאת עבודת ידיים רבה על מנת שהשרף יינזל החוצה ובתהליך אני צופה. את כל השרף שאוספים כל בוקר מרכזים בקערות גדולות ומוסיפים להן מים וחומר ריכוך על מנת שלא יתקשה למוצק. לאחר כשעת עבודה + ,  מתקבלות יריעות גומי עבות ספוגות במים, שצריך להוציא אותם משרף הגומי על מנת שיישאר נטו גומי. וזה הליך שמתבצע במכונות ידניות "מעגלות",שלבסוף נשארות חתיכות גומי בגודל 40X40 ס"מ רכות, שצריך לייבשן על חבל דוגמת תליית בגדים על חבל כביסה,התוצאה, כמה עשרות יריעות ביום וכשהן מתייבשות בשעות הצהרים מגיעים הסוחרים לאסוף-לקנות אותן מבעלי החוות. אותם סוחרים מוכרים אותן לבעלי מפעלים ברחבי תאילנד והעולם לייצור כל דבר שקשור לפלסטיק-גומי.  לאחר העצירה אצל החוואים המשכנו בנסיעה וחצינו את גבולות האי פוקט המחובר בגשר ליבשה במדינה זו, הגענו למעגן הסירות אשר מאות מטיילים בודדים ובקבוצות מגיעים לכאן. על מנת להפליג למפרץ המדובר והיפה באזור פאנג נגה. ניתן לקחת סירה זולה בסגנון קאנו עם מנוע שפחות נוחה לשייט, רעשנית יותר, מתנדנדת וניתן גם להירטב כהוגן. הסירה השניה גדולה יותר, פחות רעשנית ויש לפעמים מיקרופון עם רמקול ואפילו שירותים ויושבים יותר בנוחיות. היתרון לצאת ממעגן זה הוא זמן השייט, להגעה למפרץ ולאי ג'ימס בונד ואזור עצי המונגרובים והמערות. אילו השייט היה יוצא מהאי פוקט ,אזי שהיה ארוך ומייגע עם גלים בים והרגשה לא נעימה ,למעט אם רוצים ספינה מהירה ספיישל שכמובן יקר יותר.

תוך כדי השייט עברנו בין מספר כפרים קטנים של דייגים מוסלמים וראינו שורשי עצי מונגרובים, אזור ענק שלא מסתיים, וכשיש שפל במים אז כמובן שזה מיוחד יותר כשרואים מיליוני שורשים ושיחים כאלו, בדרך אנו שטים בתוך מערות החצובות בסלעים ובהרים, מערות שנוצרו ע"י המים והרוחות ונראות כמערות נטיפים עם המון סרטנים, אזוב, וטחב, בהמשך אנו מגיעים אל האי שבשנות ה 70 צולם פה חלק מהסרט האיש בעל אקדח הזהב של ג'יימס בונד. כיום הוא פארק לאומי עם עובדי רשות הפארק ונקודת משטרת התיירות, בעקבות התיירים הבאים לראות את הסלעים המזדקרים ונקודת הצילום המפורסמת, המקומיות סוחרות ומוכרות בבסטות את הצדפות, חרוזים, ועוד קישקושים שאספו בחוף ובים, והרוב עשוי בעבודת יד והדבקה, הם מתעלקות על התיירים ומוכרות במחירים מרקיעים, כשחלק או רוב חרוזי הפנינים בכלל זה פלסטיק,והם טוענות לאמיתיות ומנסות בכל טענה תוך כדי הורדת המחיר למינימום שזה אמיתי ומשובח. הם עושות זאת באגרסיביות מסחרית,חשוב לציין שכולן מוסלמיות ושחלק מהמוכרות עם רעלות,כיסוי ראש, וביגוד ארוך וצנוע.בו בזמן שהתיירים באים וכל רצונם להיות עם מינימום לבוש עד כדי עירום, אבל זה לא כ"כ הולך במקום זה וחייבים להתחשב. הנוף ,מסלול השייט,וארוחת דגים  מפצים על כך.

ביום השלישי יצאתי בשעות הבוקר לסיור היקפי באי פוקט,התחלתי בנהיגה עם כיוון השעון על מנת להישאר בנהיגה בצמוד לחוף. מסלול זה לא מתאים לאוטובוסים כך שגם קבוצות יכולות להתחלק ולנסוע בג'יפים או בוואנים. המסלול מאופיין בתצפיות נוף מדהימות על הים וצבעיו כחול-תכלת ורצועות החוף הלבן. את העצירה הראשונה עשיתי מעל מלון מרידיאן שנמצא ליד חוף קארון בדרך לפאטונג ולו חוף פרטי ומפרצון. המשכתי בנסיעה למרכז האי למקום הגבוה בפוקט וליד העיר פוקט ולנקודת התצפית הגבוהה ביותר הצופה על מספר מפרצונים של האי, על נמל פוקט ועל חלקי העיר פוקט ,שלא כל כך מעניינת את התייר ובצדק. לאחר מכן המשכתי בנסיעה כשבדרך הייתה תנועה רבה של מכוניות,אוטובוסים, אופנועים,משאיות ואתרי בנייה רבים, מה שמלמד שהאי כשיסיימו לבנות עוד כמה מאות אתרי בניה, כבר אנשים ותיירים לא ירצו לנהור לאי זה ויחפשו מקום שקט ובודד אחר, ללא המוניות וזיהום אויר,בינתיים תוך כדיי נסיעה הגעתי לנקודה ייחודית ובגדר חובה באי הלא הוא הפארק הלאומי "טון סאי", שהוא יער גשם קטן וטרופי עם מפל ונחל ומסלול למיטיביי לכת ,מי שרוצה להגיע לפיסגה תוך כדי מסלול ומכשול של שרכים ,סלעים,חורש צפוף, ולחות גבוהה. דרושות נעליים\סנדלים טובות,מים מינרלים חובה,בגד ים ומצלמה רצוי, זה לא מקום המוני ונחמד לראות מדי פעם מקומיים בפיקניק או נזיר מתבודד בטבע ,בתפילה או התכנסות עצמית. יש בפארק זה חניון מסודר למכוניות, שירותים, קיוסק והכניסה לפארק חינם. אני ממשיך לכיוון דרום למקומות שאני חוזר אליהם כל פעם שאני בפוקט, והם המיוחדים  של האי, חוף רוואי שם גרים דייגים בבונגלור על החוף וסירותיהם עוגנות ליד, כל לילה בשעות המאוחרות הם יוצאים לים ולמפרצים סביב פוקט לדוג והשלל הוא רב ועשיר. הרבה צדפות, דגים רבים ,לובסטרים בעונה סרטנים, ופירות ים רבים. וזאת פרנסתם היומית. ואני אחד המפרנסים כי אני עוצר לי בצמוד לאחת ממסעדות החוף למשך כמה דקות,אני מתרשם מהשלל ורק אח"כ מזמין ארוחת צדפות, פיירות ים ודגים.מתיישב לי בסככה המוצלת מהשמש החזקה,בצמוד לחוף ומול הגלים,חוף אוטנטי אמיתי. מבקש את השלל שהזמנתי בגריל או בשמן עמוק. משהו משהו.

כבד וקשה לקום אחרי הסיאסטה הזאת אבל 5 דקות נסיעה מכאן ואני מגיע לחניון המכוניות עם עשרות הרוכלים וחנויות שלא מעניינות במיוחד. את הנשים בקבוצה שהדרכתי הקניות כן מעניינות ,כי יש בגדי חוף והמון שמאטעס. אני עולה במדרגות לגבעה הדרומית ביותר באי פוקט שנקראת פרום טפ קייפ PROM THEP CAPE וזאת התצפית היפה שכל המפרצונים והים נפרשים כגלויה,המקום נראה כסוף העולם ומרגישים כך, זוהי נקודת המגדלור של דרום פוקט ובנוי בסגנון מקדש בודהיסטי, כשבסמוך יש רחבה וארמון רוחות של בודהה בעל 4 ראשים, ואלפי פסלים של פילים מעץ ,קטנים ומגולפים שהובאו כמנחה על-ידיי מאמינים כנגד אסונות ים ושמירה על הדייגים והספנים. אבל חם ולח מאוד ואני ממשיך בנסיעה לתצפית החופים המרכזית והמומלצת  VIWE POINT BEACHES ,הצופה על חופי קטאי הקטן והקצר,וחוף קטאי הגדול והארוך, וכמובן ,חוף קארון הארוך והיוקרתי בחופי פוקט. בכמה דקות טובות אני צופה בלזהות בתי מלון ומתקני נופש ידועים ובולטים בצורתם, וכן אני צופה במפרשיות שמתחרות בספורט גביע המלך התאילנדי ספורט ותחרות ידועה בתאילנד בהשראתו של המלך רמה התשיעי. אני ממשיך באיטיות רבה ונוהג דרך בתי מלון ,בונגלורס, ואתרי רזורט מדהימים ,ומגיע למלון ארכדיה הגדול עם שבעת הבניינים שלו,הגנים הסובבים אותו, קונה שתייה טרופית "מאי- טאי" ללא אלכוהול (ניתן לבקש עם אלכוהול) אני פשוט רוצה להיות צלול  עם מראות פוקט!!! המשקה מוגש בתוך פרי האננס שדאגו להוציא את התוכן שלו ,ומילאו אותו בתערובת פירות טרופיים כמשקה, מדהים. לאחר כ- 8 שעות סיבוב וטיול אני מגיע חזרה לחדרי במלון ,ולא מאמין שאת כל שעות הבוקר וצהריים ,ביליתי במקומות נידחים ולא מתקדמים בלשון המעטה,שוממים מאדם עם פינות שהן פנינות במושגי העולם.

אז סעו לאי פוקט והאזור,לאיי קופי פי,לחופיי קראבי, ול-האט תאם פרה נאנג,ליפני שייבנו שם ערים, ולא ל-3 ימים.ועדיין זה רלוונטי גם לאחר אסון הצונאמי שהתרחש בדצמבר 2004.


דואר אלקטרוני   |   תגובה ויצירת קשר למוטי סבאג   |   שלחו לחבר/ה
הדפסה
מוטי סבאג מטייל שנים רבות ברחבי העולם כתרמילאי ומדריך טיולים גיאוגרפים ליעדים אקזוטים ולא שיגרתים בחברה הגיאוגרפית .בעבר מנהל מחלקת הדרכה פיתוח יעדים וייעוץ בחברת התיירות מילניום.
יועץ ומתכנן טיולים ומסלולים לחבריי מועדון ממסי, לסוכני נסיעות ,לחברות מוסדות ולתרמילאים.
מרצה במכללות לתיירות וערבי חברה בליווי שקופיות על יעדים אקזוטיים ומסעות בעולם.
מצלם וכותב לעיתונים ומגזינים בנושאי תיירות.
 

ראשי  |  אודותי  |  יצירת קשר  |  קישורים  |  טיפים  |  הוספה למועדפים  |  תקנון האתר
כל הזכויות שמורות © מוטי סבאג
אין להעתיק או להשתמש באף חומר תמונות וכתבות ללא רשות מוטי סבאג ע"פ חוק

  בניית אתרים-ויביט